דרור מרום

עליי ועל המקום שכאן
אם אני כותב שירים וסיפורים מאז שהייתי בן תריסר שנים, אז אתם יכולים להניח כי "המגירה" מתפקעת. התחלתי לכתוב במחברת הכי פשוטה…

במדור שירים

במדור רשימות

במדור היקום

במדור סיפורים

משהו מיוחד

מסע אמיתי בחלל – בין 3 מיליון גלאקסיות אמיתיות שצולמו ע"י הטלסקופ "סלואן"

למות כשהמגפיים שלך עליך

פרשי אנגליה במלחמת העולם לפני הראשונה

חשבו כי ראוי למות כשהמגפיים עליהם

גם לוחמי אמריקה במלחמת האינדיאנים

אלף שמונה מאות שבעים ושש לספירת האדם הלבן

אבל חיילים מצריים במערכה שנמשכה פחות משבוע

השאירו את הנעליים במדבר של וברחו יחפים

הברון האדום מנפרד פון ריכטהופן נשבע לא לצנוח מהמטוס שלו

צבע את מטוסו באדום ונדר לא לעלות לטיסה בלי נשיקה מנערתו

הפיל שמונים מטוס ומטוס והמשיך לטוס גם עם כדור בראש

אף טייס לא הצליח להפילו והוא מת מאש תותח מהקרקע

טייסים מסוריה משכו את ידית כסא המפלט לפני הקרב

צנחו מעל ארץ הארזים בשנייה שראו במכ"ם אף חמש-עשרה

אני השארתי פעם את הנעליים וברחתי מביתה של אישה

לא מפחד צבא מתקרב מפחד בן משפחה מטורף

והריני בשנת עשרים/עשר ונשבעתי לא להמריא בלי נשיקה מנערתי

משאיר את נעליי פזורות על פני כל חדר השינה

רוכב וטס כמו גיבור מלחמה משאיר סימני יד אדומים על גב בהיר

כשאתפס אני מקווה שמגפי הבוקרים החומים שלי יהיו עליי

שתפו אותנו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן