אצלי תמיד פתוח (חלק שני ואחרון)

לֹא גִּילָה לָהּ שֶׁבְּכֹל עֶרֶב בַּשָׁעָה הַקְבוּעָה עָמַד בַּחוּץ,

לִרְאוֹתָהּ חוֹלֶפֶת בִּיעָף עַל פְּנֵי הַדָיִּינְר שֶׁלּוֹ.

וְהַיּוֹם נֶעֶצְרָה לָרִאשׁוֹנָה, וְהַיּוֹם נִכְנְסָה לְתוֹכוֹ,

הִתְיַישְּׁבָה עַל הַדֶּלְפֵּק הַיִּישֶׁר מִמּוּלוֹ.

בּוֹלַעַת עַד תּוֹם אֶת כֹּל אֲשֶׁר הֵכִין לָהּ,

שׁוֹתָה בְּצָמָא אֶת הַמִּילִּים שֶׁאָמַר לָהּ.

תָּמְהָה כֵּיצַד יָדַע בִּמְדוּיָק אֶת הָאוֹכֶל שֶׁאָהֲבָה,

שָׁאֲלָה אֶת עָצְמָה אֵיךְ אָמַר בְּדִיּוּק דְּבָרִים שֶׁלִּיטְּפוּ אוֹתָהּ.

לֹא גִּילְּתָה לוֹ שֶׁבְּכֹל עֶרֶב רָצְתָה,

אֲבָל רַגְלָהּ חָשְׁשָׁה לִלְחוֹץ עַל הַדַּוְושָׁה.

עַכְשָׁיו תְּמֶהָה כֵּיצַד יָדַע לְלַוּוֹתָה כֹּה מְדוּיָק כְּשֶׁיָּשְׁנָה,

שׁוֹאֶלֶת אֶת עָצְמָה אֵיךְ הַקָּפֶה בַּבּוֹקֶר הָיָה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָהֲבָה.