הנקר

תִּשְׁאֲלוּ מִי הָאָדָם שֶׁהִשְׁפִּיעַ הֲכִי הַרְבֵּה עַל חַיַּי,

וּלְלֹא הִיסּוּס אֶעֱנֶה כִּי הָיָה זֶה הַנַּקָּר.

הִכַּרְתִּיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים בְּיַלְדוּתִי, בַּחָצֵר הָאֲחוֹרִית,

גָּר בְּתוֹךְ גֶּזַע חֲסַר עָלִים שֶׁל אֵקָלִיפְּטוּס.

נוֹקֵשׁ בַּמַּקּוֹר בְּעוֹצְמָהּ שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים בִּשְׁנִיָּיה,

לִפְעָמִים שׁוֹקֵל בְּסַךְ הַכֹּל שְׁמוֹנִים גְּרַם,

וְלַמְרוֹת זֶה מַצְלִיחַ לְנַקֵּב מְחִילּוֹת בְּגֶזַע עָצוּם,

בּוֹנֶה קֵן לוֹ וְלַאֲהוּבָתוֹ הַיְחִידִית.

לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁהָאָדָם,

אֵינוֹ צָרִיךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִגֶּזַע חָלוּל כְּדֵי לִחְיוֹת בּוֹ,

וְרֹאשׁ חָזָק כְּדֵי לִסְפּוֹג אֶת הַמַּהֲלוּמוֹת,

וְאֲהוּבָה יְחִידָה.