היבשת שהיא

הֵלֶּךְ בַּזְּמַן,

הָיָה בְּכֹל מָקוֹם בַּתֵּבֵל,

חָוָוה כֹּל אֵירוּעַ שֶׁהָיָה,

נָגַע בְּרַבּוֹת הַנָּשִׁים.

אַךְ הַזְּמַן לֹא נָגַע בּוֹ,

אַף מָקוֹם לֹא הִשְׁאִיר חוֹתָם,

אַף אִישָּׁה לֹא הִשְׁאִיר,

לוֹ לְעַצְמוֹ.

אַךְ הִגִּיעַ הַזְּמַן,

שֶׁיְּגַלֶּה מָקוֹם אֶחָד שֶׁטֶּרֶם הָיָה,

שֶׁיְּגַלֶּה טַעַם אֶחָד שֶׁטֶּרֶם יָדַע,

הַיַּבֶּשֶׁת שֶׁהִיא.