מַשֶּׁהוּ בָּךְ אוֹמֵר
זֹאת הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת שֶׁלִּי
גִילִּינוּ כִּי גָּדַלְנוּ בְּאוֹתָהּ הָעִיר
וּבְּטוּחָנִי כִּי הִגַּעְנוּ עַד מַמָּשׁ קָרוֹב אָז
כְּשֶׁהִלַּכְנוּ עַל הָאֲבָנִים הַקָּרוֹת שֶׁלָּהּ
רַק שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מִי אֲנִי וּמִי אַתְּ
עַד עַכְשָׁיו




















