זמניות

אָמְרוּ לוֹ תִּחְיֶה אֶת הֶעָשׂוֹר הֲכִי טוֹב בְּחַיֶּיךָ,

עַכְשָׁיו זֶה הַזְּמַן, זוֹ הַשָּׁנָה שֶׁלָּךְ,

הָעוֹנָה הַזֹּאת הִיא הָעוֹנָה שֶׁל חַיֶּיךָ,

זֶה חוֹדֶשׁ מֵעוֹלֶה לְךָ הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה,

שָׁבוּעַ טוֹב לְךָ, הֲכִי טוֹב שֶׁהָיָה בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הַשָּׁבוּעוֹת,

אוֹחח, אֵיזֶה יוֹם נֶהֱדָר זֶה בִּשְׁבִילְךָ הַיּוֹם הַזֶּה,

עֶרֶב טוֹב, עֶרֶב טוֹב, הֲכִי טוֹב בְּהִיסְטוֹרְיַית הָעֲרָבִים,

הַשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה הִיא הַשָּׁעָה הַמְּעוּלָּה שֶׁחִיכִּיתָ לָהּ כֹּל חַיֶּיךָ,

וָוָאוּ, אֵיזוֹ דַּקָּה הִיא זוֹ! דַּקָּה עָבָה וְהִיסְטוֹרִית,

חַכֵּה תַּרְאֶה אֵיזוֹ שְׁנִיָּיה נִפְלָאָה מְחַכָּה לְךָ.