עירומה מול עצמה
עכשיו, מתחילה השנה שלה
מֶאָדַה מֵחַיֶּיהָ את כל שלא ראוי לה
ארבעים, זה מספר עגול
כמו שהיא אוהבת,
מעגלים מושלמים
מַנִּיחָה יד מעל מפתח ליבה
כל פעימה מעכשיו, תהיה רק בשבילה
מעבירה יד על שיפולי בטנה
חולמת על מילים יפות, הכי יפות שנאמרו לה
עיניים לתוך עיניה, שידברו אליה אמת שֶׁטֶּרֶם סֻפְּרָה
לב שיחוש אליה, וגם יחיש את פעימותיה
כשהיא מביטה הצידה היא הכי יפה
אך עכשיו הוא מסתכל ישר לתוכה, וּבַעֲדָהּ
מזכיר לה, שטעמה מתוק כטעם הפרי שנקרא על שמה
