כָּאן קוֹרְאִים לִילָדִים בְּשֵׁמוֹת שֶׁל עֵצִים,
אָבֵל הַלֹּא נְכוֹנִים.
תִּרְאוּ אֶת הַבְּרוֹשׁ,
מִי רָאוּי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ אֲנָשִׁים.
וְתִרְאוּ אֶת עֵץ הַזַּיִת,
כְּאִילּוּ נוֹצַר כְּדֵי שֶׁבֶּן-הָאֱנוֹשׁ יִקַּח אֶת שְׁמוֹ וְאֶת דְּמוּתוֹ.
אִם הָיָה לִי בֵּן,
הָיִיתִי קוֹרֵא לוֹ בָּאוֹבָּבּ.
וְלוּ הָיְיתָה לִי יַלְדָּה,
הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ סָאקּוֹיָה.




















