הַיּוֹם, אָמַר לְעַצְמוֹ, יִשְׁמַע אֶת הַתַּקְלִיט.
יֵלֵךְ אֶל הַפַּארְק שֶׁלָּהֶם, הַסַּפְסָל שֶׁהָיָה שֶׁלָּהֶם.
אַחֲרֵי הַכֹּל כְּבַר שָׁנִים.
וְהֵעֵז וְהָלַךְ וְיָשַׁב וְנִיגֵּן.
וּכְשֶׁהַעָיִן כְּבָר כִּמְעַט רָטְבַה,
וְהַגָּרוֹן כִּמְעַט כְּבָר יָבַשׁ,
הִתְיַישְּׁבָה נַעֲרָה וְשָׁאֲלָה:
נָכוֹן שֶׁזֶּה,
"אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיִךְ, לְכִי בְּעִקְבוֹתָיי"?
וכמובן השיר הנפלא הזה, מההכי נפלאים של ג'נסיס:
